עונה 2 - פרקים מלאים

פרק ראשון - נחל בצת

נחַל בֶּצֶת (בערבית: וָאדִי כַּרְכָּרָה) הוא מנחלי הגליל המערבי. הנחל נכנס לשטח מדינת ישראל מלבנון בין היישובים שתולה לזרעית, ונשפך לים בקרבת ראש הנקרה. ערוץ הנחל עובר בקרבת היישובים שומרה, עראמשה, אילון, אדמית, יערה, מצובה, שלומי ובצת.
שטח אגן הניקוז של הנחל כ-60 קמ"ר והוא מנקז גם את הנחלים שרך, גליל, נמר, חניתה, ומצובה.
חלקו של הנחל שמצפון לקיבוץ אילון זרם בעבר כל ימי השנה ובצידי אפיקו מצויים שרידים רבים של טחנות קמח ומתקנים חקלאים שונים. מימיו של הנחל נאגרו על ידי הקיבוץ לצורכי שתייה והשקיה עד לתחילת שנות אלפיים כאשר התייבשו עיינות כרכרה עקב שאיבת יתר.
בעבר זרמו אל הנחל 120 קוב מים לשעה, זרימה קבועה כל השנה שקיימה בית גידול מימי עשיר ומגוון. הודות לזרימת המים השוטפת, גדלו לצד האפיק עצי דולב מזרחי גדולים, שהיו המקור לעיקר פרסומו של הנחל.
לפני כ-30 שנה הגבירה חברת מקורות את היקף שאיבת המים ממי התהום באזור, כדי לספקם ליישובים בגליל. השאיבה המוגברת הפחיתה מאוד את כמות המים שהגיעה לעין כרכרה, המעיין המרכזי שממנו זרמו המים לנחל בצת. ב-2001 פסקה זרימת המים בנחל באופן מוחלט ובשנים לאחר מכן כמעט לא התחדשה. השאיבה המוגברת של מי תהום פגעה בנחל ובעצי הדולב שבגדותיו וחלקם מתו בשל המחסור במים.
כפתרון זמני כדי לקיים את בית הגידול ולשמור על עצי הדולב, בוצעה במסגרת "זכות הטבע למים" (כפי שהוגדר בתיקון לחוק המים) הזרמה של מים בצינור אל הנחל. רשות הטבע מזרימה מים ישירות אל הבריכות ואל קטעי הנחל שבהם צומחים עצי דולב. לאחר הקצאת המים לנחל, המרכז לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב ביצע סקר משותף יחד עם רשות הטבע והגנים לאפיון המגוון הביולוגי במקטע הנחל אליו הוחזרו המים. ממצאי הסקר הראו כי שנתיים בלבד לאחר השבת המים לנחל בצת, הביאה להתאוששות חלקית של המערכת האקולוגית הייחודית, מבחינת חסרי החוליות בנחל.

פרק שני - נחל תבור

נחל תבור הוא מהגדולים שבנחלי הגליל התחתון – אורכו כ-31 ק"מ ואגן ההיקוות שלו משתרע על פני כ- 208 קמ"ר.
נחל תבור ויובליו הם מסדרון אקולוגי חשוב המקשר את בקעת הירדן עם הגליל התחתון והוא ידוע גם בשמו הערבי – ואדי בירה. מוצאו של הנחל באזור הרי נצרת והוא אוסף את מי אגן הניקוז של הגליל התחתון הדרומי ובקעת כסולות. בדרכו עובר הנחל לרגליו של הר תבור, חוצה את כביש עפולה-טבריה בקרבת הכפר דבורייה וממשיך משם ליישובים עין דור, כפר קיש וגזית, עד שנשפך לערוץ הירדן הדרומי סמוך לקיבוץ גשר.
יובליו העיקריים: נחל ברק, נחל דבורה, נחל השבעה, נחל קמה, נחל קיש, נחל רכש ונחל עין דור. טיול לאורך הערוץ מאפשר היכרות עם הטבע המגוון של האזור ולעתים גם מפגש עם בעלי חיים כגון צבי ארץ ישראלי, חזירי בר, נמיות ותנים.
גשר הרכבת על נחל תבור – גשר זה נבנה מעל נחל תבור בשנים 1904-1905 בתקופה העות'מנית. הגשר נבנה כחלק ממסילת רכבת העמק שחיברה בין צמח לבית שאן, והוא אחד מסדרת גשרים ומעברי מים על תוואי המסילה.
נחל השבעה עשיר בצמחים אופיניים לנחלים כגון גומא ארוך, סוף מצוי, כרפס הביצות, גרגר הנחלים ומליסה רפואית.
בעין רכש חרקי מים רבים בהם מינים נפוצים כמו בריומאים, ימשושים, חיפושיות מים ומינים נדירים יותר בהם זחלים של שעירי כנף ושפיראים ממינים שונים. אחד מהשפרירות הוא המין צעיפית השלפוחיות, שמאכלס בישראל רק נחלים נקיים וזורמים.
תוכני האב לשימור, שיקום ופיתוח אגן התבור – רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי יזמה הכנת תוכנית אב אגנית, במטרה להתמודד עם שאלת ניהול השטח הפתוח-אגן נחל תבור. מדובר בתוכנית המתייחסת לכל התחומים המתנהלים במרחב האגן. לתוכנית האב לפיתוח ושיקום אגן התבור לחצו כאן.

פרק שלישי - נחל געתון

נחל געתון הוא אחד מ-11 הנחלים הארציים הנמצאים בשטחי רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי – האזור הגשום ביותר בארץ.
נחל געתון היה בעבר נחל איתן, אבל כיום הנחל זורם בעיקר בחודשי החורף והאביב. מי הנחל שימשו בעבר לשתייה, אך עקב זיהום האקוויפר משמשים היום להשקיה בלבד.
הנחל חוצה את העיר נהריה ברחוב הראשי שלה, רחוב הגעתון, ונשפך לים התיכון. בעולם קיימים נחלים רבים אשר חוצים ערים מרכזיות, אולם בישראל נחל הגעתון הוא הנחל היחיד שחוצה עיר.
שטח אגן ההיקוות של הנחל הוא כ-44 קמ"ר, אורך האפיק הראשי 20 ק"מ.
יובלי הנחל הם: נחל מרווה, נחל מירב ונחל אשרת.
נחל הגעתון היווה מוקד התיישבותי לאורך השנים. ישובים רבים הוקמו בסמוך לנחל בעבר ועליהם יעידו העתיקות הרבות שנמצאות בסמוך לנחל: מבצר יחיעם, חורבת געתון, חורבת טווירי (הסמוכה לקיבוץ כברי) ותל כברי, וגם כיום הנחל מוקף בישובים רבים: מעלות תרשיחא, קיבוץ, געתון, מעונה, כפר ורדים, קיבוץ יחיעם, עין יעקב, נתיב השיירה, שייח דנון, בן עמי.
בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של שיטפונות באגן ניקוז נחל הגעתון ובעיר נהריה שגרמו לנזקים רבים ברכוש ואף לאובדן חיי אדם. השיטפונות נגרמו ככל הנראה מהשילוב של פיתוח ובינוי מואץ שהפכו שטחים פתוחים ששימשו בעבר כשטחי חילחול, לשטחי אספלט ובטון אטומים, ושינויי אקלים שמתבטאים באירועיי גשם קיצוניים.
ב-01/20 בעקבות אירועי השיטפונות הקשים באגן והנזקים שנגרמו התקבלה החלטת ממשלה לצורך מימוש תוכנית ההגנה על נהריה מפני שיטפונות. התוכנית כוללת הקמת סכר שיאפשר הטייה של הנחל במידת הצורך והקמת מאגר שישמש להשקיית שטחים חקלאיים.

פרק רביעי - נחל קדרון

אגן הקדרון משתרע מקצהו העליון בעיר ירושלים, בגובה של מעל 600 מטר מעל פני הים, דרך מדבר יהודה ומסתיים בים המלח, בגובה 438- (נכון להיום).
בתוך האגן העליון של נחל קדרון שוכן גרעינה האמוני והקדום של ירושלים, שהנו אחד המקומות העשירים ביותר בעולם.
לאגן נחל הקדרון חשיבות מקומית ובינלאומית עצומה, בשל העובדה שהוא אוצר בתוכו כמות עצומה של אתרים, המהווים מוקדי אמונה עבור שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות בראש.
. באגן הקדרון התיישבו גם נזירים, אשר בחרו להתרחק מירושלים, ויצרו כמה מהאתרים המרשימים והחשובים שבו.
ממזרח הנחל היה הגבול המסורתי של ירושלים העתיקה, ולכן נזכר בספר ירמיהו כציון גבול לתחומה של ירושלים.

פרק חמישי - נחל ציפורי

נחל ציפורי הוא מהחשובים והגדולים בנחלי הגליל התחתון: אורכו 32 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו הוא 310 קמ"ר ומזינות אותו שלוש קבוצות מעיינות גדולים ועוד מעיינות קטנים רבים. מעיינות אלה הופכים אותו לנחל איתן כמעט לכל אורכו.
נחל ציפורי והיובל הגדול שלו, נחל יפתחאל, מהווים מסדרון אקולוגי ארצי, חשוב ויחיד המחבר בין הים התיכון לבין אגם הכנרת, דרך בקעת בית נטופה.
בחלקו המרכזי של נחל ציפורי, השתמר המבנה הטבעי של הנחל, פיתוליו ומורכבותו המבנית. ספיקת ואיכות מי המעיינות הזורמים בו, גדותיו הטבעיות שלא הוסדרו ומבנהו הטבעי שלא תועל, יוצרים בתי גידול מגוונים המאכלסים עושר מיני חי וצומח. באגן נחל ציפורי תועדו כ-450 מיני צמחים וכ-70 מיני בעלי חיים, ביניהם מינים רבים נדירים בסכנת הכחדה.
מתוך 32 ק"מ לאורכו של הנחל, שוקמו מקטעי נחל ופותח שביל לאורך 17 ק"מ. למעשה, כיום ניתן לצעוד על שביל נוח מעינות ציפורי ליד מושב ציפורי ועד ראס עלי במורד הנחל.
נחל ציפורי היווה לאורך ההיסטוריה והפרה היסטוריה מקום התיישבות וציר מעבר חשוב. לאורכו של הנחל מתקיימים שרידים היסטוריים וארכיאולוגיים רבים וביניהם טחנות קמח, המוכרות והגדולות הן טחנת הנזירים וטחנת עליל-מרפוקה, ואתרים ארכיאולוגיים כגון ציפורי העתיקה ואושה העתיקה. על גדות הנחל ניתן למצוא שרידי כלי חרס רבים ואף כלי צור מהתקופה הנאוליטית והכלקוליתית.
נחל ציפורי מהווה מקום משמעותי עבור קהילות הנחל החיות לאורכו ובחזון המקודם בימים אלה, הוא יהווה ציר של טיילות, נופש ומפגש קהילות המחבר את המרכז העירוני של הרי נצרת, דרך העמק החקלאי השקט לאורך הנחל ועד המרכז המטרופוליני במפרץ חיפה.
באגן נחל ציפורי חיים כיום כ-600 אלף תושבים. בעתיד הלא רחוק ועם התקדמות פיתוח הבניה במפרץ חיפה ובאזור נצרת, צפויים לגור באזור 2 מליון תושבים אשר יהנו מפיתוח ושיקום הנחל.
כמות המבקרים שקולט הנחל, גדלה בשנים האחרונות מ-200 אלף מבקרים בשנה לכ-700 אלף בשנה לאורך הנחל וכמליון וחצי מבקרים במרחב הנחל. כמות המבקרים מהארץ ומהעולם צפוייה להמשיך לגדול בהיקפים גדולים ופיתוח הנחל מותאם לתחזיות.
רשות ניקוז ונחלים קישון פועלת בעשור האחרון בשיתוף ובשותפות עם קהילות הנחל וזאת בפרוייקטים חינוכיים של אימוץ אתר, הכשרת מנהיגים, עבודה בשותפות עם פעילים במרחב ויצירת קבוצות פעילים ישוביים ואזוריים. ביטוי לפעילות בתי ספר ותושבים ניתן למצוא לאורך הנחל בפסיפסים שהוכנו ע"י תלמידים ותושבים, פינות ישיבה מאבן שנבנו ע"י תלמידים, עצים וצמחי נחל שנטעו ונשתלו ע"י תושבים ובפרוייקטים לאיסוף פסולת ולקיחת אחריות של תושבים על מרחב הנחל.

ביטוי נוסף לשיתופי הפעולה במרחב הם מקטעים בהם הורחבה רצועת הנחל והורחקה החקלאות מגדותיו בהסכמות עם חקלאים.

אגן נחל ציפורי, זכה לפני שנתיים בתחרות שיקום מרחב נחל שהובילה "יד הנדיב". מאז מובלת תכנית אגנית ע"י הרשות וצוות רב תחומי, יחד עם כל השותפים ובעלי העניין במרחב. על התחרות וההצעה הזוכה של נחל ציפורי ניתן לקרוא באתר המציג תערוכה של ההצעות שהוגשו.