עונה 1 - פרקים מלאים

פרק חמישי - נחל אלכסנדר

  • נחל אלכסנדר הוא ברובו נחל אכזב כאשר ערוצו המרכזי, המשתרע לאורך של כ-45 קילומטרים ומסתיים צפונית לבית ינאי, מנקז אגן באורך של כ-32 קילומטרים החל מהרי השומרון במזרח ועד הים התיכון במערב.
  • חלקו הרטוב (איתן) של הנחל מתחיל בנחל שכם בנקודת הזרמת קולחים ממתקן החירום ביד חנה לטיהור שפכי הרשות הפלשתינית, כאשר אל זרימה זו מתווספות שפיעות מקומיות קטנות וחלחול ממאגרי קולחים נוספים.
  • שמו הקודם של הנחל, ואדי אִסְכַּנְדַר, נקרא על שמו של בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים. הוא היה משיט אבטיחים ברפסודות לאורך הנחל עד למעגנת מכמורת, ומשם היה שולח אותם באוניות דרך הים התיכון למצרים.
  • על אף מאמצי שיקום נרחבים אשר החלו בשנת 1995, עיקר המים הזורמים היום בנחל הם קולחים ברמה ירודה ועל כן נמשכת הפגיעה בחיי ובצומח לאורך הנחל.
  • למרות איכות המים הירודה מתקיימת בנחל אלכסנדר אוכלוסייה של צבים רכים. זהו בעל חיים נדיר שנמצא בסכנת הכחדה עקב פגיעה באזור ההטלה שלו, זיהום וייבוש נחלים, פסולת וסכנת דריסה.
  • כחלק מתוכנית השיקום של הנחל, התחיל פרויקט הצלת הצב הרך, במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים, ומשטחי התחממות עבור הצבים המוגדרים כבעלי דם קר.
  • בשל איכות המים הירודה הדג העיקרי שמצליח לשגשג ולהשתלט הוא השפמנון. בנוסף, ניתן לצפות בנחל בצלופחים ודגי בורי (שנעים בין הים לאסטואר), אגמיות, ברכיות, נוטריות (מין של מכרסם פולש), ציפורי מים, שלדגים, אנפות, ציפורי שיר ודורסים.
  • הצמחייה הבולטת לאורך הנחל ובתחומי הגן הלאומי: קנה מצוי, צוף מצוי, ופטל קדוש. חלק מהמינים באזור, נמצאים בסכנת הכחדה כמו חוּמעת האוירון, סוּף הקָרין ואירוס הארגמן.
  • בשבעת הקילומטרים הסופיים מכביש 4 ועד שפך הנחל מתערבבים מי הנחל עם מי הים התיכון אשר חודרים דרך השפך וזורמים במעלה הנחל. אזור המפגש בין המים המתוקים והמים המלוחים נקרא "אסטואר".
  • אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתכונותיהם (מליחות, טמפרטורה, ריכוז חמצן) ולכן יש בהם מגוון רב של בתי גידול.
  • משנת 2013 מתבצע מחקר ארוך טווח בנחל אלכסנדר שמטרתו להבין את המאפיינים הייחודיים של האסטוארים בישראל.
  • נתוני המחקר מתעדכנים על בסיס חודשי וזמינים לציבור הרחב באתר המחקר – http://reco.ruppin.ac.il/

פרק רביעי - נחל עינת

  • נחל עינת הוא אחד מיובליו של נחל הירקון והוא נקרא על שם הקיבוץ שממנו מתחיל.
  • אורכו כ-5 ק"מ ורק ב-700 המטרים האחרונים שלו הוא נחל איתן.
  • בשנות ה-60, שאבו מים ממקורות הירקון שהזינו גם את נחל עינת וגרמו לייבוש המקורות.
  • לאחר ייבוש מקורות הירקון, גם נחל עינת חרב והפך לתעלת ניקוז חקלאית.
  • תהליך השיקום של נחל עינת, שהחל בשנת 2015, התאפשר כאשר החלו בתהליך השבת המים לירקון דרך התוואי של נחל עינת- כך התחיל תהליך החזרתם של חלק מהמאפיינים הטבעיים לנחל.
  • לאחר שהחלו לזרום מים לנחל, החל שלב השיקום המבני של נחל עינת: מומחי נחלים מרשות הטבע והגנים הפכו את הנחל מתעלה ישרה בעלת גדות תלולות לנחל פתפתל בעל גדות מתונות שיתמכו בצמחיית מים מגוונת כמו שנית גדולה, גומא פפירוס, סוף, ליפיה זוחלת ועוד מינים רבים.
  • נוצרו מגוון בתי גידול שתומכים במגוון בעלי חיים כמו הצב הרך, חתול הביצות, דו-חיים ועופות מים וסבך.

פרק שלישי - נחל כופר

  • נחל כופר הוא נחל אכזב באורך של כ-7 ק"מ שבעבר התחיל באזור תל השומר וכיום עובר ברובו בתחומי העיר רמת גן עד שמתחבר לנחל איילון באזור פארק אריאל שרון.
  • בעבר נחל כופר היה גדול ומרשים הרבה יותר ממה שהוא כיום. הנחל ניקז אזורים שלמים בגוש דן כולל את רמת גן, גבעתיים, גבעת שמואל, רמת אפעל ותל השומר.
  • בעקבות התרחבות ובנייה בערים אלו, הקמת מערכות ניקוז מי גשם עירונית והסתת הנחל ממסלולו המקורי, צומצמה הזרימה בנחל וכיום רובו עובר בתעלות בטון, חלקן פתוחות וחלקן סגורות וברובו כבר לא מהווה מופע טבעי.
  • המופע הטבעי של הנחל בא לידי ביטוי בעיקר באזור שכונת נווה יהושע ברמת גן, בו ניתן לצפות בתוואי הנחל ולאורכו שדרת אקליפטוסים וכן באזור הגן הלאומי, בשטחים הפתוחים שמדרום לכפר המכביה ובאזור פארק אריאל שרון, בהם ניתן להנות מצפיה בנחל.
  • לא קל לכת ברציפות לאורך הנחל. יש קטעים רבים לאורך הנחל שאינם נגישים לציבור בשל עשביה גבוהה, גדרות, חומות ומכשולים למיניהם.

פרק שני - נחל הירקון

  • אורכו של נחל הירקון 14 ק"מ ממקום נביעתו במעיינות ראש העין ועד לשפכו בים התיכון.
  • בערבית מכונה הנחל "אל עוג'ה", שמשמעותו הפתלתל, וזאת בשל פיתוליו הרבים.
  • יובליו העיקריים הם נחל קנה, נחל רבּה, נחל שילֹה ונחל איילון, המגיעים אליו מהרי שומרון ויהודה.
  • בעבר הירקון היה אחד מהנחלים הגדולים ביותר בישראל וזרמו בו עשרות מיליוני ליטרים של מי מעיינות צלולים.
  • הנחל נפגע קשות באמצע המאה ה- 20, הן עקב ניצול מרבית מימיו בידי האדם, והן עקב זיהום הנחל בשפכים עירוניים ותעשייה.
  • כיום רק חלקו העליון של הנחל נותר נקי ולאחר שפכו של נחל קנה הופך הירקון למזוהם ובעלי החיים והצמחים מתמעטים ונעלמים.
  • חלקו העליון של הנחל מאופיין בצמחיית מים וגדות מגוונת כמו נופר צהוב, נימפאה תכולה וקרנן טבול וכן בעלי חיים נדירים כמו צדפות, חלזונות, חרקי מים כמו שפיריות ודגי מים מתוקים.
  • אחד ממיני הדגים המיוחדים הוא לַבְנוּן הירקון, דג כסוף קטן שאורכו כ-7 ס"מ ומשקלו כ-15 גרם המשתייך למשפחת הקרפיונים. מין זה אנדמי לאזור, כלומר שוכן אך ורק בנחלי ישראל וכיום הוא נמצא בסכנת הכחדה כתוצאה מזיהום וייבוש מקורות המים.
  • במורד הירקון, ניתן למצוא גם אוכלוסייה של צבי רכים, אשר מסוגלים לחיות גם בתנאים של זיהום.
  • שיקום הירקון הינו תהליך ארוך וממושך, וזרימתו דרך ישובים עירוניים וחקלאיים מהווה אתגר לא פשוט לרשויות המטפלות בנחל.
  • רשות נחל הירקון היא הגוף האחראי על ניהול הנחל ויחד עם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, וגופים נוספים הפועלים להחזרת הנחל לטובת הציבור כולו.

פרק ראשון - נחל תנינים

  • אורכו של הנחל כ-25 ק"מ והוא מנקז את המורדות המערביים של רמת מנשה.
  • שמו של נחל תנינים נובע מהתנינים שחיו באזור עד ראשית המאה ה-20. הפעם האחרונה שנראה בנחל תנין הייתה בשנת 1912.
  • בנחל תנינים יש חלק שהוא נחל אכזב (כלומר לא זורמים בו מים כל השנה) וחלק שמחזיק מים כל השנה.
  • בערבית הנחל קרוי ואדי א-זֵרְקַא, שפירוש השם הוא "הנחל הכחול".
  • נחל תנינים הוא נחל החוף האחרון בישראל שנותר לא מזוהם.
  • בנחל וסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחיית מים כמו קנה, שנית גדולה ופטל קדוש.
  • עד לפני כמה עשורים נחל תנינים היה נחל שופע עם זרימת מים איתנה לאורך מרבית השנה.
  • בעקבות עבודות ופעולות שנעשו בו כמו יישור פיתוליו והטיית נתיבו, הנחל זורם מזה שנים רבות רק בחודשי החורף.
  • בשנת 2013 קבוצת תושבים מבנימינה החלו לפעול לשם בניית תוכנית לשיקום הנחל שמטרתה "להחזיר חיים לנחל תנינים".
  • התוכנית מתייחסת לנחל כמערכת מורכבת ומטרתה להחזיר לחיים את נופי העבר, לשקם בתי גידול לחים ולהגן על ערכי טבע ייחודיים תוך שמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת.
  • המעורבים בשיקום נחל תנינים מייחלים לשוב ולטייל לאורך נחל זורם, לרחוץ במימיו ולהנות מנופיו, תוך מניעת השפעות מזיקות מעשה ידי אדם.